Crypto מחמירה את המשחק נגד הלבנת הון, בעוד הבנקים עדיין נקבעים לאי ציות

בשנת 2018, כמעט חודש חלף מבלי שפקיד במוסד פיננסי או מחלקת ממשלה קרא לקריפטו לנקות את מעשה. רק ברבעון האחרון של השנה, משרד האוצר של ארצות הברית, הפרלמנט הקנדי ושירות המעקב הפיננסי הפדרלי הרוסי, כולם דחקו או הודיעו על הכנסת חוקים נגד הלבנת הון (AML) למטבעות קריפטוגרפיים, וכולם מבוססים. מהלכיהם על ההנחה (שטועה לעין) כי מטבעות קריפטו הם מקום מפלט עיקרי לפושעים, המשתמשים בהם כמדיום חליפין למוצרים אסורים או כאמצעי להסתיר (כלומר, הלבנת) מקור הכסף המלוכלך.

עם זאת, כאשר הרשות הרגולטורית של התעשייה הפיננסית האמריקאית (FINRA) דישאה א קנס של 10 מיליון דולר ב- 26 בדצמבר בגין כשלים בחקיקת AML, העונש הזה לא הגיע למעשה לבורסת קריפטו או לעסק הקשור בהצפנה. במקום זאת, זה הלך למורגן סטנלי בנק 38 בגודלו בעולם (והשישי בגודלו בארה”ב). לכל מי שאי פעם הבחין בשפע העצום של סיפורי חדשות על הבעיה לכאורה של קריפטו בהלבנת הון, זה עשוי להוות הלם, אולם בדיקה מעמיקה יותר של ההיסטוריה האחרונה מגלה שלעולם הפיננסי המסורתי יש בעיה רצינית לא פחות עם כביסה כקריפטו, אם לא בעיה רצינית יותר.

ומה שמעניין במיוחד בנושא הלבנת הון הוא שבעוד שתעשיית הקריפטוגרפים מחמירה במהירות את הקודים וההתנהלות שלה, התעשייה הפיננסית המבוססת עדיין נראית תקועה ברמה של אי חוקיות בסיסית, למרות מעמדה ומשאביה המעולים ביותר. ואכן, בורסות קריפטו עוקבות יותר ויותר אחר תקנות Know Your Customer (KYC) ו- AML, בעוד שגופי סחר חדשים מוקמים במטרה להקים הנחיות לרגולציה עצמית שתעשיית הקריפטו תלווה לה. ובקנאות של התעשייה להפוך לתכונה לגיטימית ומאובטחת לחלוטין של הנוף הכלכלי העולמי, יכול להיות שיש רק דבר או שניים ללמד את תחום הבנקאות הקיים.

מורגן סטנלי, דויטשה בנק, Société Générale, UBS וכן הלאה …

כפי ש דיווח מאת רויטרס, FINRA הטילה קנס של 10 מיליון דולר על זרוע התיווך של מורגן סטנלי בגין כשלים ארוכי שנים במערכת הדיווח שלה ב- AML. בין ינואר 2011 לאפריל 2016, מערכת הניטור האוטומטית של מורגן סטנלי לא הצליחה (מסיבה שלא פורסמה) לקבל מידע חיוני ונתונים של לקוחות ממערכות אחרות של הבנק, ובכך מנעה ממנו לעקוב באופן ממצה אחר התנועה של "עשרות מיליארדי דולרים" (לפי רויטרס) בהעברות מטבע ובחוטי בנק.

בהחמרת המחלה הזו עוד יותר עבור מורגן סטנלי, נודע ל- FINRA כי הבנק התוודע לליקויים במערכת הניטור שלו כבר בשנת 2015, אך למעשה לא החל לפעול לטיפול בבעיות אלה עד לפברואר 2017. FINRA גם גילתה כי בין 2011 ובשנת 2013, מורגן סטנלי לא הצליח “לפקח בצורה סבירה” על העברת 2.7 מיליארד מניות אגורה, דבר שצריך לעשות על מנת להבטיח כי נפחי המסחר של מניות כאלה לא מנופחים. ולומר, מורגן סטנלי סירב להתמודד עם שני האישומים, והבנק פשוט הצהיר, "אנו שמחים לפתור עניין זה מלפני מספר שנים."

הפרות כאלה כבר מציגות את ענף הפיננסים שאינו קריפטו באור גרוע, אולם אם היו ספקות שהעולם שאינו קריפטו אינו מסכן לפחות בהתאמה ל- AML כמו עולם הקריפטו, פרקים רבים אחרים במהלך 2018 יפיגו אותו. . לדוגמה, בחודש נובמבר, בנק המילואים בהודו (RBI) יישר א קנס של 30.10 מיליון רופי (כ -420,000 דולר) על דויטשה בנק, שלא הצליח לעמוד בתקנות KYC וה- AML ההודיות. גם בנובמבר, הבנק הצרפתי Société Générale הסכים לרגל כבד שטר של 95 מיליון דולר על מנת להסדיר את ההאשמות שהן מפרות את תקנות ה- AML האמריקאיות, הצעת חוק הכוללת חיוב גדול עוד יותר בסך 1.34 מיליארד דולר בגין הפרת סנקציות סחר של ארה”ב כנגד קובה, איראן ולוב..

יתר על כן, בדצמבר גבה הרגולטור הפיננסי של לטביה א תשלום של 1.2 מיליון יורו בבנק BlueOrange בגין אי ציות ל- AML, ואילו FINRA נקנס הבנק השוויצרי UBS 5 מיליון דולר בגין הפרות דומות. ובחודש אוגוסט, הבנק המרכזי של סין, הבנק העממי של סין, נקנס חמישה מוסדות פיננסיים בין 100,000 ל -250,000 דולר כל אחד בגין עבירה על חוקי AML, כולל פינג אן בנק, שנחאי פיתוח פודונג ובנק התקשורת.

בהתחשב בכך שהקנסות הללו הוטלו כולם במחצית השנייה של 2018 בלבד, קשה לטלטל את החשד כי לתעשייה הפיננסית המסורתית יש בעיה רצינית בהלבנת הון. וזה בעצם יותר מחשד, כי ספטמבר להגיש תלונה שפורסם על ידי חברת השירותים הפיננסיים האירלנית Fenergo חשף כי במהלך 10 השנים האחרונות נלקחו קנסות מסיביים בסך 26 מיליארד דולר מהבנקים בעולם כתוצאה מאי עמידה בתקנות AML ו- KYC. בתגובה לדו”ח, אמרה מנהלת התאימות הרגולטורית העולמית של Fenergo, לורה גלין, כי הבעיה אינה מוגבלת למדינות או לבנקים ספציפיים, אלא היא היקפית:

"עד כה התמקדו הרגולטורים בשוק האמריקאי והאירופי. עם זאת, אנו עדים כעת לרגולטורים באסיה הפסיפית ובשווקי המזרח התיכון הופכים יוזמים יותר במאמצי הפיקוח שלהם."

קריפטו ו- AML

בניגוד למה שנראה כבעיה אנדמית בתעשייה הפיננסית המסורתית, הקשר של קריפטו עם חקיקת ה- AML פחות רעש באופן מוחשי. ראשית, היו הרבה פחות מקרים של קנסות בגין הפרות AML ו- KYC, כאשר חילופי הצפנה עשו הרבה פחות כדי למשוך את תשומת לב הרשויות מאשר לבנקים בינלאומיים גדולים. מלבד הקנס האזרחי של 110 מיליון דולר שדרש FinCEN מהבורסה הרוסית BTC-e ביולי 2017, וה- 700,000 דולר תשלום שנדרש גם על ידי FinCEN מ- Ripple במאי 2015, לא הוטלו קנסות גבוהים על חילופי פלטפורמות קריפטו כתוצאה מאי ציות ל- AML.

כמובן, המצטרף לנקודה זו הוא שחילופי הצפנה בילו את מרבית חייהם מחוץ לתחום השיפוט של הרגולטורים האחראים על אכיפת AML. עם זאת, מה שכדאי להדגיש כאן הוא שכיוון שממשלות ורגולטורים פיננסיים החלו להכות את חזהם בנושא הלבנת הון, הצליחו חילופי מכירות ופלטפורמות להתאים לכל התקנות הרלוונטיות..

לדוגמא, Coinbase היה עסק רשום בשירותי כסף ב- FinCEN מאז 2013, כלומר, זה היה כפוף להנחיות AML כבר למעלה מחמש שנים. ומכיוון שנרשמה, לרוב הבורסות הגדולות שפועלות בארה”ב אחריו חליפה, כולל Bitstamp, CEX, Huobi US (HBUS), Bittrex, Poloniex, bitFlyer, itBit, Gemini, Gatecoin, Kraken ו- OKEx. רישום כזה מראה כי בניגוד לכל מוניטין רע שקיבלו קריפטו בזירה הציבורית, התעשייה רצינית לגבי קבלה כמגזר לגיטימי במשק..

נכונות זו להתקבל כחברים שומרי חוק בקהילה הפיננסית העולמית ניכרת גם במספר הגופים לוויסות עצמי שצצו בחודשים ובשנים האחרונות במטרה ליצור תקני AML (בין היתר הנחיות) לקריפטו. בפברואר, Coinbase, eToro ובורסות אחרות הקימו את CryptoUK, גוף רגולטורי מבוסס בריטניה שמטרתו להקים "מתווה כיצד תיראה מסגרת רגולטורית עתידית," לדברי יושב ראשו, איקבל גנדהם. חלק מתכנית זו יכלול נורמות להלבנת הון, דבר שהאגודה של יפן להמרת מטבע וירטואלי ביפן הקימה ביוני לבורסות הפועלות ביפן..

מהלכים של רגולציה עצמית שכזו לקראת הנחיות AML יעילות עדים גם למקומות אחרים. איגוד הבלוקצ’יין הקוריאני חשף את כלליו – כולל הוראות לאיסור הלבנת הון – באפריל, בעוד בנק המילואים בדרום אפריקה הודיע ​​באותו חודש כי הוא ישיק גוף לוויסות עצמי שיפקח על תעשיית הקריפטו במדינה וכדי להבטיח כי מטבעות קריפטו לא פגעו ביציבות הפיננסית ובשמירה על חוקים פיננסיים (כגון AML).

בהתחשב בכך שהקריפטו לא ממש התפוצץ לבמה העולמית עד 2017, התפתחויות כאלה מדגישות עד כמה המהירות והיעילות התעשייה עוברת לעבר רגולציה ולגיטימציה. ולא זו בלבד שהיא נעה ברצון לקראת ציות גדול יותר, אלא שהיא גם נעזרת בדרכה על ידי ממשלות ורגולטורים, שעסוקים בפיתוח מסגרות ברורות, לעיתים קרובות בינלאומיות, שיעזרו לחילופים להבין היכן הם עומדים מבחינת החוק. בעיקר, בנובמבר ראה כוח המשימות הפיננסי (FATF) – גוף המגבש תקנות AML שיאומצו ברחבי העולם – מעדכן את הנחיותיו בנושא מטבעות קריפטוגרפיים. אלה שונו כדי לחייב את 35 המדינות החברות ב- FATF לחייב את כל משדרי הקריפטו בתקנות AML, דבר שבתורו ידרוש משדרים כאלה להיות מורשים ו / או לפקח..

הַסָחַת הַדַעַת

ברור שאם חברי ה- FATF – הכוללים את ארה”ב, קנדה, בריטניה, צרפת, גרמניה, רוסיה, סין, הודו, אוסטרליה וברזיל – יאמצו הנחיות כאלה בתחומי השיפוט שלהם, אזי חילופי קריפטו יידרשו לחיזוק קיומם של AML סטנדרטים עוד יותר. בהסתכלות על כך שהרגולטורים בקושי קוראים לקריפטו במידה שיש לבנקים בינלאומיים גדולים, ניתן להתווכח כי חקיקה נוספת ופיקוח אינם ממש נחוצים, אם כי זה יהיה צעד חשוב להרגיע את הציבור הרחב כי מטבעות קריפטוגרפיים אינם את העולם התחתון המוצל שהתקשורת המרכזית אוהבת לצייר אותם כהוויה.

ואכן, זהו סיפור מעניין בפני עצמו מדוע, כאשר בנקים “מכובדים” כמו מורגן סטנלי, UBS ו- Société Générale נקנסים בשמאל, בימין ובמרכז, זו תעשיית המטבעות הקריפטוגרפית הקטנה יחסית שמושכת את רוב הבוהק בעולם מקלט לכאורה לנוכלים ופושעים. לנוכח פקדילואים כאלה כמו שערוריית מט”ח, ה שערוריית ליבור, ה מכבסה רוסית שערורייה, ה שערוריית מכירות לא נכונות של PPI (בין רבים אחרים), הרעיון שקריפטו הוא נקודת תורפה רצינית במבצר פיננסי בלתי חדיר הוא כמעט מצחיק ויש לראותו במינון בריא של ספקנות.

אחד ההסברים האפשריים לכך, פרט לפחד מובן מאליו מפני חדש, הוא כי מטבע הקריפטו משמש כהסחת דעת נוחה הרחק מהבעיות שחוות כיום המגזר הפיננסי המסורתי. על פי ברומטר אמון אדלמן 2018, תחום השירותים הפיננסיים עומד על הענף הפחות מהימן בעולם, ורק 54 אחוזים מהציבור העולמי סומכים עליו (לעומת 75 אחוזים ו -70 אחוזים בתחום הטכנולוגיה והחינוך, למשל). זה אולי לא מפתיע לאור המשבר הפיננסי של 2007-08 (ולמעשה האמון היה נמוך בכ -48 אחוזים בשנת 2014), ולכן מזל שיש לבנקים ולמוסדות פיננסיים כעת קריפטו להוקיע באופן קבוע כדי ליצור הרושם המרומז שהעסקים שהם מייצגים הם איכשהו טובים בהרבה. עם זאת, לאור המהירות בה חילופי חילופי הצפנה עברו לרישוי ולוויסות עצמי, ובאמצעותם הם ביקשו להוכיח את עמידתם בחקיקת AML, זה רק עניין של זמן עד שהתעשייה הפיננסית תצטרך לחפש אחר שעירים לעזאזל.

Mike Owergreen Administrator
Sorry! The Author has not filled his profile.
follow me
Like this post? Please share to your friends:
map